מי צריך תוכן מותאם ל Google ?

אחד החידושים שמייסדי גוגל הביאו לעולם הוא את החיפוש באינטרנט על פי דירוג הרלוונטיות של העמוד. אם קודם סרקו מנועי החיפוש את הרשת אך הציגו תוצאות שהקשו על הגולש למצוא את ידיו ואת רגליו, גוגל הכניס סדר בדברים. 

לארי פייג' וסרגיי ברין הבינו שהדבר החשוב ביותר לגולש הוא התאמת תוצאות החיפוש לביטוי. לכן החליטו לדרג את העמודים  וקבעו שסדר הופעת התוצאות ישקף לא רק את דירוגו של העמוד אלא גם את מידת הרלוונטיות שלו לביטוי שהתבקש. עתה היה העמוד שחיפש הגולש נגיש יותר וגם זכה לכמות גדולה יותר של ביקורים. ואם טוב הדבר בעיניי הגולשים, מה יגידו בעלי האתרים?

בעלי האתרים ובוניהם כמהים לדעת על פי אילו קריטריונים גוגל מדרג אותם. לו ידעו את הנוסחה, יכלו לקדם את אתריהם ולהעלותם לראש תוצאות החיפוש. ואולם, לדעתי, להתחבב על הגוגל, איננה הגישה שצריכה להנחות את בעלי האתרים ואת בוניהם.  דווקא הגישה הישירה לגולש יכולה לספק את הסחורה.

צור אתר שהגולשים אוהבים או צריכים, וגוגל ידרג אותו בהתאם. השתמש בהנחיות של גוגל לכתיבת תוכן אבל לא כדי כדי שגוגל יאהב אותך, אלא הגולש.

 להיכנס לראשו של הגולש אני משער שדפוסי גלישה של אדם מבטאים כעין הצבעה בעד או נגד האתר. מדידתן מסייעות לגוגל לקבוע את ערכו של העמוד. נדמיין למשל:

1. הזמן ששהה הגולש באתר:   אולי זה מעיד שהגולש מגלה עניין באתר.
2. הגולש הוסיף את האתר לרשימת המועדפים: זהו גילוי של שביעות רצון?  אם הגולש עשה זאת, הוא מתכוון לשוב ולבקר באתר?
3. הגולש נכנס לעמודים אחרים של אותו אתר: הגולש אף מעמיק את עניינו באתר?
4. הגולש שלח לינק של האתר למכריו: הגולש מבסוט?
5. הגולש חזר לאתר: הצבעת אמון? האתר מספק לגולש את מה שביקש?        

 המסקנה של תרגיל מחשבתי זה ברורה בעיניי: אתר בעל תוכן איכותי, מעניין ורלוונטי יגרום לגולש לעשות כמה מן הפעולות שציינתי. אם תוכן האתר הוא טוב והמבנה הטכני שלו מספק, הגולשים יאהבו אותו ומיקומו בתוצאות החיפוש ישקף זאת.

הגוגל קם על יוצרו (ולימד אותנו אך לכתוב תוכן)

יוצרי גוגל ומנועי חיפוש אחרים יצרו גולם שתפקידו לשקף, במידה גבוהה ככל האפשר של דיוק, את  איכותו של תוכן בעמוד אינטרנט מסוים והתאמתו לשאילתות. למעשה מנסה רובוט החיפוש לנבא את כוונותינו ולנחש מה הוא התוכן הרצוי לנו וזאת על פי ביטוי או מילת חיפוש שהקלדנו בשורת החיפוש. הקושי העיקרי של מתכנני מנועי החיפוש נעוץ בהבדלים בין החשיבה והשפה האנושית לדרך הפעולה הרובוטית המבוססת על אלגוריתם לוגי. מנוע החיפוש אינו מבין כפלי משמעות ורבדים שונים בשפה, הוא גם אינו מכיר הטיות, זמנים ובניינים. לכן כדי להתגבר על פער זה ולהציג תוצאות קרובות ככל הניתן לכוונת הגולש פותח אלגוריתם המבוסס על ניתוח של מבנה התוכן, ניתוח סטטיסטי של  קישורים לעמוד ברשת וניתוח של התנהגות הגולשים בעמוד זה. האלגוריתם לומד למעשה מה "חושבים" גולשים אחרים ברשת על אותו עמוד בהקשר לביטוי חיפוש מסוים ומסיק מכך לגבי כוונותיו של הגולש הבא אשר יקליד את אותו ביטוי, או ישתמש במילה מתוך הביטוי.  מאגר המידע ברשת האינטרנט עצום ולמעשה בן אנוש אינו מסוגל  לסרוק , אף לא פרומיל מכמות המידע ברשת, לפיכך השימוש במנועי החיפוש הפך להכרחי ומי שרוצה למצוא מידע ייאלץ להשתמש במנוע חיפוש. למנועי החיפוש יכולת למידה מוגבלת המונעת מהם להתאים עצמם לגולשים וללמוד את התנהגותם, המנועים הרובוטיים קשיחים למדי ביכולת השינוי וההתאמה שלהם למציאות משתנה ולמידע חדש. וכך בני האנוש נאלצים להתאים עצמם להנחיות מנוע החיפוש. 

הגולם קם על יוצרו
מאחר שמנועי החיפוש כה חשובים, מצד אחד, ומצד שני הם קשיחים ולא יודעים ללמוד את כללי השפה, נאלצים בעלי ומנהלי אתרי אינטרנט להתאים את תוכן האתר לכללים שקבע מנוע החיפוש.הגולם שנוצר בכדי ללמוד את בני האדם הפך כה גדול ומוגשם עד שלנו לא נותרה ברירה אלא ללמוד ולהתאים עצמנו לדרישותיו. 

במה זה מתבטא ?
אתר המכבד עצמו לא יוכל להציג תוכן שאינו עומד בכללים של מנוע החיפוש ולפיכך באתרים רבים נמצא טקסט שעבר "אופטימיזציה", דהינו טקסט שנעשה בו שימוש מכוון במילים וביטויים מסוימים, הכתיבה הטבעית, הזורמת והאסוציאטיבית נעלמה והפכה לטכנית ממוקדת מטרה וביטוי חיפוש.